English
תחומי עיסוק
 

מתי "רעיון" יוכל ליהנות מהגנת זכות יוצרים? עדכונים בנושא הגנה על פורמטים טלוויזיוניים וקמפיינים פרסומים

25 ביוני, 2017

סעיף 5 לחוק זכות יוצרים קובע בדין הישראלי את כלל היסוד בדיני זכות יוצרים, לפיו זכות יוצרים מגנה על "דרך הביטוי" של רעיונות, בעוד ש-"רעיון" כשלעצמו אינו נושא להגנה בזכות יוצרים. בשנה האחרונה התפרסמו מספר פסקי דין שעסקו בשאלה האם ניתן להגן על "רעיון" בתחום המדיה ועד כמה ניתן להכיר ב"רעיון" כיצירה הזכאית להגנה על פי חוק זכות יוצרים.

במאמר זה נסקור את הפסיקה שהתפרסמה לאחרונה בנוגע למעמדם של רעיונות לפורמטים טלוויזיוניים ולקמפיינים פרסומים ונבחן באילו נסיבות נכנסו הם תחת כנפי הגנת הדין.

בפרשת ברודסקי נ' ארמוזה אינטרנשיונל מדיה קבע לאחרונה ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, כב' השופטת ד"ר אבניאלי, כי קיימת זכות יוצרים בפורמטים טלוויזיוניים, ובלבד שמדובר בפורמט שהוא רעיון שקיבל ביטוי מוחשי.

באותו מקרה התובע ברוסדקי טען שזכותו המוסרית הופרה בפורמט טלוויזיוני אשר נמכר על ידו לחברת הפקות שהפיצה אותו ברשתות שידור זרות ברחבי העולם ועשתה בו שימוש מבלי לציין שהתובע הוא היוצר של הפורמט אלא תוך הצגת אחרים כיוצר הפורמט. מקרה זה עסק בשעשועון טלוויזיה בשם ”UPGRADE”, שעשועון שהתובע טען שהוא מושתת על רעיון שפיתח, שבמסגרתו מגיע מנחה לביתם של משתתפים בשעשועון, שואל את יושבי הבית שאלות טריוויה במגוון תחומים ואם הם עונים על השאלות נכונה – הם זוכים לשדרוג מוצרים בביתם. במסגרת התביעה נדונה, בין היתר, השאלה האם בכלל קיימות זכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני.

בית המשפט קבע כי בעולם מקובלת הגישה, לפיה פורמט של תכנית טלוויזיה הוא בבסיסו רעיון, שאינו מוגן במהותו בזכויות יוצרים וזאת לדבריו  " מאחר שהוא ניתן לביטוי בדרכים שונות, בפרט מקום בו עסקינן בשעשועונים, תכניות "ריאליטי" וחידונים. כך, למשל, רעיון לתחרות כישרונות בתחומי האמנות והבידור, יכול לקבל גוון שונה ולהיות מיושם בדרכים שונות, לרבות ההעמדה הכללית של התכנית, מעורבות המנחה, הביטויים החוזרים בתוכנית… ועוד".

יחד עם זאת נקבע על ידי בית המשפט כי יש להבחין בין "רעיון אמורפי" או "סקיצות ראשוניות", המהוות ראשיתו של תהליך מחשבתי ליצירת פורמט טלוויזיוני, לבין מצב בו הרעיון קרם עור וגידים ומגובש לכדי פורמט "מוחשי" מקורי, הכולל סצנות ואלמנטים ייחודים בשילובם או במהותם. כאשר מדובר בביטוי ממשי של רעיון – הרי שאז אותו ביטוי עשוי לחסות תחת החוק, ולהיחשב כ"יצירה" בת הגנה בזכות יוצרים. במקרה זה בית המשפט קבע כי יש להכיר בפורמט של השעשועון כפורמט שזכאי להגנת זכות יוצרים.

יצוין כי במסגרת פסק הדין פרט בית המשפט כי בחו"ל מצויים פסקי דין שהכירו בפורמטים טלוויזיוניים כנושא לזכויות יוצרים, כדוגמת התביעה שהגישו מפיקי התכנית "הישרדות" במסגרתה נטען כי הפורמט חוסה תחת הגנת זכויות יוצרים, נוכח השילוב בין אלמנטים ייחודיים הכלולים בו, אשר הופרו במסגרת שידור התכנית "האח הגדול". בית המשפט העליון בהולנד קבע, כי הפורמט של תכנית הישרדות הינו בר הגנה בזכויות יוצרים, ואולם דחה את התביעה משלא מצא דמיון מהותי בין שתי תכניות הריאליטי.

מעניין לציין שאותה שופטת עצמה, נתנה חצי שנה קודם לכן, פסק דין בתיק אחר שעסק בקמפיין שיווקי, ובמסגרתו נקבע על ידה כי לא קיימת זכות יוצרים בקמפיין השיווקי שנדון בפניה, שכן הקמפיין לא הבשיל מעבר לרעיון בלבד. כך, בפרשה הידועה כתביעת זרמון DDB בע"מ נ' אדלר חומסקי ורשבסקי, נדון מקרה שבו משרד פרסום שיצר סקיצות ראשוניות לקמפיין פרסומי של חברת דלתא בכיכובה של הזמרת נינט טייב טען להפרת זכות היוצרים שלו בקמפיין, אולם בית המשפט קבע כי למרות שבאופן עקרוני קמפיין פרסומי יכול שיהא יצירה מוגנת בזכות יוצרים, הרי שבאותו מקרה לא היה מדובר ביצירה הזכאית להגנת זכות יוצרים שכן היה מדובר ב"רעיון בלבד". בית המשפט בחן את הראיות וקבע כי מדובר בסקיצות ראשוניות, ובאסופת רעיונות ראשוניים וכיוונים שונים של אסטרטגיות פרסומיות שהן בגדר רעיון בלבד אשר לא הבשילו כדי קמפיין ממשי ועל כן נדחתה הטענה להפרת זכות יוצרים. יחד עם זאת בית המשפט קבע באותו מקרה כי התובעים זכאים לתגמול כספי על שימוש ברעיון שלהם לגיוס הפרזנטורית נינט טייב לקמפיין הפרסומי וזאת על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט וכל זאת למרות שנקבע על ידו כי גיוס פרזנטור אינו מהווה יצירה שזכאית להגנה בזכות יוצרים.

למסקנה אחרת הגיע בית המשפט המחוזי, השופטת ד"ר אגמון גונן, במקרה הידוע כתביעת ג'רני הפקות נגד בנק דיסקונט ישראל במסגרתו נדחתה על ידי בית המשפט הטענה לזכות יוצרים בקמפיין פרסומי, ואף נדחתה העילה שבעשיית עושר ולא במשפט. באותו מקרה התובעת טענה כי בנק דיסקונט עשה שימוש ברעיון שהוצג לו על ידה להקמת מועדון לקוחות בתחום הבטיחות בדרכים, אשר המצטרפים אליו יחתמו על אמנה של התחייבות לנהיגה זהירה ויקבלו כרטיס מגנטי שיקנה להם הטבות שהיקפן יגדל ככל שהלקוחות לא יצברו עבירות תנועה לחובתם. במסגרת פסק דין זה נבחנה השאלה האם ניתן להגן על רעיון לקמפיין פרסומי זה.  בית המשפט קבע כי ככלל חוק זכות יוצרים אינו מקנה הגנה לרעיונות, וכן נקבע על ידו כי ההגנה במסגרת העילה שבעשיית עושר ולא במשפט תינתן רק במקרים חריגים בהם חוץ מהעתקת השימוש ברעיון גם יתקיים יסוד נוסף שלילי להתנהגות נוטל הרעיון, התנהגות אשר דבק בה פסול או דופי, וגם זאת רק במידה שבנושא ההעתקה יש חדשנות שמצדיקה הגנה. בית המשפט קבע כי באותו מקרה הרעיון עצמו לא הוכח כחדשני, שעה שחלקים נרחבים ממנו היו מצויים בנחלת הכלל, ודחה הן את העילה הקניינית והן את העילה שבזכות יוצרים.

מהאמור לעיל עולה כי כדי שפורמט טלוויזיה או קמפיין פרסומי יוכלו לזכות בהגנת חוק זכות יוצרים הרי שעליהם להיות לא רק "רעיונות כללים ואמורפיים" אלא עליהם לבוא לידי ביטוי בצורת ביטוי מגובשת מוחשית וממשית, וככל שהם לא עלו כדי יצירה מגובשת הרי שעל פי רוב הם גם לא יוכלו לדור תחת הגנת חוק עשיית עושר ולא במשפט אלא בהתקיימן של נסיבות מיוחדות.

רקפת פלד
עורכת דין, שותפה
רקפת פלד
רקפת פלד הינה שותפה
בגילת, ברקת ושות'


אין במידע הכלול בניוזלטרים אלו כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.

לקבלת הניוזלטר שלנו אנא הזן את כתובת הדואר האלקטרוני שלך: