English
תחומי עיסוק
 

על עליית קרנה של הזכות המוסרית – קביעת פיצוי בשיעור של מאות אלפי שקלים בגין הפרתה

18 באוקטובר, 2017

במהלך החודשים האחרונים ניתנו פסקי דין המעידים על עליית קרנה של "זכותו המוסרית" של יוצר לקבל מזכה (קרדיט) על יצירתו, ואף ניתן פסק דין תקדימי וחריג המורה על מתן פיצוי כספי בשיעור משמעותי ביותר בסך של מאות אלפי שקלים בגין הפרתה של זכות זו.

 

 

בפרשת הידועה כפרשת "דותן ישראל נגד טווייסט אנימציה בע"מ"[1] נדון מקרה שבו הוסר שמו של יוצר מבין רשימת מקבלי המזכים של יוצרי סדרת אנימציה המשודרת ב"יוטיוב". היוצר הלחין לחן המשמש כפתיח וכסגיר של סדרת אנימציה המיועדת לילדים בגילאי שנתיים עד שלוש, וכן יצר עיבוד לשלושה לחנים מוסיקאליים אשר הושמעו במסגרת אותה סדרה. הסדרה שודרה ביוטיוב בשפות אנגלית, רוסית, יפנית, סינית, צרפתית, איטלקית, ערבית, טורקית, ספרדית, תאילנדית, גרמנית ופורטוגזית.

במסגרת ההסכם בין היוצר למפיקים להעברת זכויות היוצרים ביצירות לידי המפיקים, נקבע בין היתר כי  המפיקים מתחייבים לתת ליוצר קרדיט בכל פרק בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין.

ואמנם, בתחילה ניתן ליוצר מזכה על דרך הצגת שקופית הנושאת את שמו בסיום כל פרק של הסדרה, אולם בשלב מסוים המפיקים הסירו את המזכה של היוצר, ולאחר שהוסבה תשומת לבם לכך על ידי היוצר, הם החזירו את המזכה, אולם במתכונת שונה –  על דרך הוספת "שלט" (בועית) על גבי סרטוני האנימציה ולא כחלק אינטגרלי מהסרטונים.

בית המשפט קבע כי הוספת הקרדיט שלא במתכונתו המקורית כחלק אינטגרלי מהסרט אינה עומדת בתנאי מתן קרדיט "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין" שכן בניגוד לקרדיט המקורי שניתן כחלק אינטגרלי של הסרט בסופו, הרי שהקרדיט המתוקן הופיע בדרך שבה הצופה יכול היה להסירו כראות עיניו.

לפיכך בית המשפט קבע כי הופרה זכותו המוסרית של היוצר, ודן בשאלת שווי הפיצוי אשר יינתן ליוצר בגין הפרת זכויותיו. באותו מקרה היוצר בחר שלא להוכיח את נזקו ותבע פיצוי ללא הוכחת נזק על פי חוק זכות יוצרים, הקובע תקרת הפיצוי עומדת על סך של 100,000 ₪.

בית המשפט קבע כי בגין הפרת זכויותיו המוסריות של התובע הוא יקבל פיצוי בשיעור הסכום המקסימאלי הקבוע בחוק בסך של 400,000 ₪ בגין ארבע הפרות – הפרת זכותו המוסרית לקבל מזכה נוכח היותו יוצר הלחן של נעימת הפתיח, ובגין כל הפרה של זכותו כמעבד של הלחנים המוסיקליים המושמעים בסדרה (3 לחנים במספר). בנוסף נפסק לזכותו של התובע פיצוי בסך של 400,000 ₪ בגין הפרת זכויות היוצרים הכלכליות של יצירותיו, וזאת לאחר שהנתבעים המשיכו לעשות שימוש ביצירות המוסיקאליות של היוצר למרות שהוא שלח הודעת ביטול להסכם שמכוחו העביר זכויותיו ביצירות לידם.

אין ספק כי מדובר בסכומי פיצוי משמעותיים ביותר, שעה שפיצוי בסך של 100,000 ₪ בגין הפרה של כל זכות מוסרית הינו פיצוי בשיעור גבוה באופן ניכר מסכומי הפיצויים הנפסקים בדרך כלל בגין פגיעה בזכות מוסרית, אשר נאמדים על פי רוב בסך של אלפי שקלים בודדים.

כדי להבין את פשר קביעת סכום הפיצוי הניכר יש לבחון את השיקולים אשר מנה בית המשפט ככאלה שהובילו אותו לקביעת פיצוי בשיעור כה גבוה: (1) תרומתן הממשית של היצירות המוסיקאליות לסדרה –נקבע כי כל פרק בסדרת האנימציה נמשך כ-3 דקות כאשר שניים ממרכיביו המרכזיים הם האנימציה והמוסיקה המלווה כל סרטון, כאשר בסרטון אין טקסט זולת המוסיקה ומילת נושא החוזרת על עצמה בכל סרטון; (2) היקף הצפייה הנרחב בסדרות – נקבע כי הקרדיט הוסר מ- 260 פרקים בסדרה, אשר שודרו ב- 12 ערוצים ובשפות שונות, ושעה שהסדרה זכתה לכמות של כמיליארד צפיות;  (3) תום לבם של הנתבעים – בית המשפט נטה שלא לקבל את את טענת הנתבעים כי השמטת הקרדיט נעשתה בטעות.

עוד יצוין כי בית המשפט המחוזי תמך את פסק דינו בפסק דין שניתן בתחילת השנה על ידי בית המשפט העליון בפרשה הידועה כפרשת "שריר נגד נירית זרעים"[2] בה בוססה זכותו המוסרית של יוצר לקבלת מזכה על יצירותיו ובה נקבע כי פגיעה בזכות המוסרית כמוה כפגיעה בזכות היוצרים. אותו מקרה עסק בתמונה מפורסמת של שר הביטחון דאז עמיר פרץ, כשהוא אוחז משקפת צבאית שעדשותיה מכוסות וזאת בניסיון לצפות בתרגיל צבאי. אותה תמונה פורסמה במסגרת מודעת פרסומת של חברה העוסקת בפיתוח זרעים תחת הכותרת "מה שהוא ראה עם משקפת סגורה לא ראיתם עם עיניים פקוחות", וזאת מבלי שניתן קרדיט לצלם. לאחר הליכם שונים שהתקיימו בין הצדדים בבית המשפט השלום והמחוזי הובא הנושא לפתחו של בית המשפט העליון, אשר קבע כי אמנם קיים קושי בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי הופרה זכותו המוסרית של היוצר לקבלת קרדיט שעה שלא ניתן בידו כל פיצוי כספי בגין ההפרה. באותו מקרה העלה בית המשפט העליון על נס את הזכות המוסרית וקבע כי מתן קרדיט ליוצר ביחס ליצירתו חשוב "לא רק מפאת כיבוד הקשר שבינו לבין יצירתו אלא גם מהטעם שיש בכך כדי להוות "דחיפה" לבנית המוניטין שלו ולהשתכרותו העתידית". כן נקבע אותו מקרה כי נוהג מסוים בענף הפרסום שלא לתת קרדיט ליוצר במצבים מסוימים, ככל שיש נוהג כזה, אין בו כדי לשלול את זכותם המוסרית של יוצרים ביצירותיהם. יחד עם זאת, מבחינת שיעור הפיצוי בגין מעשה ההפרה המליץ בית המשפט העליון לצדדים להסכים על תשלום סמלי בסך של 1800 ש"ח  בלבד.

אין ספק כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וסכום הפיצוי רחב ההיקף שנקבע במסגרתו, מהווה חריג בנוף פסקי הדין העוסקים בזכות המוסרית ודנים בשיעור הפיצוי בגין הפרתה, ומעניין יהיה לבחון כיצד והאם ישפיע פסק דין זה על שיעור הפיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית במקרים עתידיים.

רקפת פלד
עורכת דין, שותפה
רקפת פלד
רקפת פלד הינה שותפה
בגילת, ברקת ושות'

[1] ע"א 47957-12-13 דותן ישראל נגד טוויסט אנימציה בע"מ ואח' (פורסם בנבו ביום 7.8.2017)
[2] רע"א 12/17 שריר נגד נירית זרעים בע"מ (פורסם בנבו ביום 28.3.2017)



אין במידע הכלול בניוזלטרים אלו כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.

לקבלת הניוזלטר שלנו אנא הזן את כתובת הדואר האלקטרוני שלך: