English
תחומי עיסוק

שאלות ותשובות

פטנטים

  • האם אפשר להגיש "פטנט עולמי"?
    לא ניתן לקבל פטנט עולמי (להגיש בקשה לפטנט עולמי). פטנט הוא מסמך משפטי החל במדינה ספציפית. ניתן להגיש בקשה בינלאומית (ראה למטה PCT).
  • כיצד מגישים בקשת פטנט בישראל?
    על מנת להגיש בקשה לפטנט בישראל יש לערוך בקשה לפטנט (מנוסחת בהתאם למוגדר בחוק) ולהגישה לרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, בצירוף אגרה כדין. לשם כך, ניתן לפעול באחת משתי דרכים:
    • הממציא (או בעל האמצאה) יכול לערוך ולהגיש את הבקשה בעצמו.  בעניין זה מומלץ לעיין בתדריך למבקש פטנט אשר פורסם על ידי רשם הפטנטים.  פעולה עצמאית זו יכולה לחסוך עלויות, אולם יש בה בין השאר סיכון מובנה, הנובע מחוסר ידע וניסיון מקצועיים בעריכת פטנטים.
    • ניתן לפנות לעורך פטנטים אשר יוכל לתרום מניסיונו הן בעריכת הבקשה והן הגיבוש החלטות לגבי המועד הנכון בו יש להגיש בקשה לפטנט ואלו רכיבים רצוי לכלול (או שלא לכלול) בבקשה.
  • כיצד מגישים בקשת פטנט בחו''ל?
    ברוב מדינות העולם, ממציא / בעל המצאה, אינו יכול לטפל בבקשה לפטנט לבד אלא יצטרך לעבוד מול עורך פטנטים מקומי במדינה הרלוונטית.
  • תוך כמה זמן מקבלים אישור לפטנט?
    תהליך בחינת הבקשה משתנה בהתאם לתחום ההמצאה ובהתאם למדינות השונות. באופן כללי ניתן לומר כי התהליך אורך מספר שנים. במקרים מסוימים ניתן לבקש זירוז של הבחינה. בישראל למשל, ניתן לבקש בחינה של הבקשה על אתר, זאת למשל מהטעם שידוע למבקש על גורם המתכוון לנצל את האמצאה ללא רשות. בנוסף לכך, בהתאם למגמות בשאר מדינות העולם, גם רשות הפטנטים הישראלית קבעה כי בקשות לפטנט אשר עיקר המצאתן הינו "טכנולוגיות ירוקות" תגענה לבחינה תוך זמן קצר מיום הגשתן. ראו ניוזלטר "מטכנולוגיות עבר אפורות לטכנולוגיות עתיד ירוקות" בעניין זה.
  • כמה עולה לרשום פטנט?
    על מנת ליהנות מהגנת פטנט יש לרשום אותו בכול מדינה בנפרד והעלויות משתנות בין מדינה למדינה. אי לכך, התשובה לשאלה תלויה בראש ובראשונה בשאלה בכמה מדינות רוצים לקבל פטנט ובאילו מדינות מדובר. כמו כן, רישום פטנט מורכב משלבים רבים, אשר לכל שלב עלות משלו.  באופן כללי, רישום פטנט כולל, לכל הפחות, את השלבים הבאים: חיפוש אחר ידע קודם: אינו בגדר חובה אולם מומלץ מאוד לעשותו בסיוע של מידען מוסמך. המטרה היא לבדוק האם האמצאה חדשה, דהיינו - לא פורסמה כבר על ידי אחרים. תוצאות החיפוש מאפשרות לעורך הפטנטים להגדיר את האמצאה לאור הפרסומים הקודמים. העלות הכרוכה בשלב זה היא של שירותי מידען וכן עלות חיפוש במאגרי מידע שבתשלום. עריכת הבקשה: העלות בשלב זה כוללת תשלום למשרד עורכי הפטנטים בעבור עריכת הבקשה, והיא תלויה בין השאר במורכבות האמצאה. הגשת הבקשה בכל מדינה בה מבוקשת הגנה: (דבר שניתן לעשותו בו זמנית או בשלבים). בשלב זה יש לשלם לעורכי הפטנטים במדינות השונות בעבור השירות של הגשת הבקשה וכן אגרות רשמיות בכל מדינה. במדינות רבות יש גם חובה לתרגם את הבקשה לשפת המקום. בחינת הבקשה: בשלב זה מתקבלים דוחות בחינה מהרשויות בכל מדינה אשר עליהם יש להגיב. עלותו של שלב זה שונה בין בקשות שונות, שכן הבוחנים עשויים לקבל את הבקשה ללא דרישות מיוחדות מחד או להעלות טיעונים רבים וסבוכים ולצטט פרסומים רבים, מאידך. אגרות נוספות: בנוסף לאמור לעיל ישנן אגרות נוספות אשר יש לשלמן בכל מדינה ומדינה (כגון אגרת פרסום, אגרת חידוש, וכו'). במדינות רבות יש לשלם אגרת חידוש שנתית מיום הגשת הבקשה ועד תום תקופת הפטנט (20 שנה, אלא אם זונחים את הבקשה או הפטנט), בעוד שבמדינות אחרות, יש דרישה לשלם את האגרה אך ורק לאחר שניתן פטנט. הוצאות נוספות: בנוסף לאמור לעיל ישנן הוצאות רבות נוספות שעשויות להידרש בהתאם למדינה בה מתבקש הפטנט ולנסיבות העניין, כגון החלטה להגיש בקשה בינלאומית (PCT) וטיפול בה, התנגדויות, בקשות חלוקה, בקשות להמשך בחינה, עתירה לבחינה על אתר, ועוד. ניתן לראות אם כן כי קשה מאוד להעריך את העלויות באופן גורף.  עם זאת, בתור כלל אצבע, נהוג להעריך עלות של פטנט בכ- 1000 דולר בכל שנה ובכל מדינה עד תום התקופה המכסימלית של חיי הפטנט, שהיא בדרך כלל 20 שנה מיום הבקשה. כלומר, פטנט הרשום ב - 10 מדינות למשך התקופה המרבית עשוי לעלות בקירוב כ-200 אלף דולר.
  • הגשתי בקשה לפטנט בישראל, אלו זכויות יש בידי?
    במצב כזה יש למבקש את הסיכוי לרשום את הבקשה בישראל, אם וכאשר יינתן הפטנט יוכל בעליו למנוע מהאחרים מלנצל את האמצאה (בכפוף לחריגים כמצוין ג' בחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967). עד אשר יוענק הפטנט, לא ניתן יהיה לתבוע מפירים פוטנציאלים בגין הפרת פטנט, אולם לאחר מתן הפטנט, ניתן לתבוע אותם וניתן לתבוע פיצויים עבור פעולות הפרה שנעשו לאחר פרסום דבר הקיבול של הבקשה לפטנט. לתשומת לב - כל עוד הפטנט איננו רשום יהיה זה מומלץ לסמן את המוצר "Patent pending", אשר יכול להרתיע מתחרים אפשריים.
  • הגשתי בקשה לפטנט במדינה מסוימת. האם אמצאתי מוגנת גם במדינות אחרות?
    לא. יש להגיש בקשה לפטנט בכל מדינה בה נדרשת ההגנה.  אם הבקשה תוגש במדינות הנוספות תוך שנה או פחות מיום הגשתה לראשונה, יהיה ניתן ליהנות מתאריך "דין קדימה" לפיו מועד ההגשה של הבקשה הראשונה יחשב כאילו הוא גם מועד ההגשה של הבקשות האחרות, הן לצורך בחינת החידוש והן במקרה בו תהייה תחרות מול בקשה חופפת של מבקש אחר.
  • באיזו שפה מגישים בקשה לפטנט?
    על פי דין ניתן להגיש בקשה לפטנט בישראל בכל שפה רשמית (עברית או ערבית), אולם, הרוב המכריע של הבקשות מוגש באנגלית.
  • כמה זמן אורכת עריכת בקשה לפטנט?
    משך הזמן הדרוש על מנת לערוך בקשה לפטנט תלוי בגורמים שונים, מידת המורכבות של האמצאה (לדוגמא - כמות הפרסומים הקודמים שקרובים לאמצאה) ועד כמה המידע שהתקבל מהלקוח הוא מלא ועד כמה הממציא יכול לסייע במידת הצורך. ככלל גס, ניתן לומר שדרושים בין 4 ל- 6 שבועות על מנת לערוך טיוטא ראשונה גסה הנשלחת לעיונו של הלקוח. מנקודה זו, קצב ההתקדמות תלוי בעיקר בממציא. באופן טבעי, אנו תמיד עושים כל שביכולתנו על מנת להתאים עצמנו ללוח הזמנים של הלקוח אם מתעורר צורך דחוף בזירוז התהליך.
  • האם אני חייב לייצר דגם ראשוני (Prototype) של האמצאה על מנת לקבל פטנט?
    לא אין צורך בכך. למרות האמור לעיל, לעיתים קרובות התהליך של עיצוב ובניית המוצר לראשונה מאפשרת ללקוח לתת פרטים לגבי האמצאה שיזכרו בבקשה לפטנט, ואף לשנות את תפיסתם של היבטים מסוימים של המוצר. דבר זה יכול לתת יתרון משמעותי על מנת לוודא שהמוצר שייוצר בסופו של דבר יתואר ויוגדר היטב בבקשה לפטנט ויוגן בצורה מיטבית.
  • מי הוא עורך פטנטים (עו''פ)?
    עורך פטנטים בישראל הוא מי שרשום בפנקס עורכי הפטנטים והוא בעל רשיון כעורך פטנטים. על מנת לקבל רשיון כעורך פטנטים ישראלי, על המועמד להיות תושב ישראלי, הרשום כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 או שרכש השכלה במוסד להשכלה גבוהה (תואר ראשון לפחות) באחד מהתחומים הבאים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות או מדעי המחשב. בנוסף עליו להתמחות לא פחות משנתיים בעריכת פטנטים במשרד עורכי פטנטים בעל ותק (או במחלקת עורכי פטנטים של מפעל תעשייתי) והוא נדרש לעמוד בבחינות לשכה (או להיות משוחרר מהן) על מנת לקבל את רישיונו. לאחר מכן על עורך הפטנטים לשלם אגרה שנתית על מנת לשמור על תוקף רישיונו.
  • מהם ההבדלים בין עורך פטנטים (עו''פ) לבין עורך דין (עו''ד)?
    בישראל, עורך פטנטים איננו בהכרח עורך דין. ככלל, עורך פטנטים הוא אדם שרכש השכלה במוסד להשכלה גבוהה באחד מהתחומים הבאים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות או מדעי המחשב. אולם, השכלתו של עורך הפטנטים בתחום המשפטי מוגבלת בעיקר לחוק הפטנטים וחוקים הנוגעים לקניין רוחני, אותם הוא לומד להכיר באופן מעשי במהלך תקופת התמחות ובמהלך עבודתו, ועליהם הוא נבחן טרם קבלת הרישיון. על התנאים לקבלת רישיון כעורך פטנטים, ר' גם "מי הוא עורך פטנטים (עו''פ)? עורך פטנטים מוסמך לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קנייני התעשייה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה. בנוסף, לעורך פטנטים יכולה להיות, ברשות בית המשפט, הזכות לטעון בבית המשפט בשם בעל דין בהליכים לפי חוק הפטנטים התשכ"ז-1967, בכל עניין הנוגע לאמצאה או לפטנט ואינו נקודה משפטית, ובלבד שעורך הדין של אותו בעל דין נוכח אותה שעה. עורך דין, לעומת זאת, הוא מי שחבר בשלכת עורכי הדין, ובתור שכזה הוא מוסמך לטפל בהליכים משפטיים, לתת חוות דעת משפטיות, ולייצג צדדים בהליכים משפטיים, בכל ערכאה. אי לכך, עורך דין רשאי לעשות כל פעולה בישראל שמבצע עורך פטנטים. בנוסף הוא מטפל בכל הליך משפטי, בין היתר, הליכי ליטיגציה הנוגעים לקניין רוחני ובהסכמים הקשורים בקניין רוחני. בהליכים משפטיים הנוגעים לענייני פטנטים, עובד עורך הדין בדרך כלל יחד עם עורך פטנטים שבקיא בתחום הטכנולוגי של האמצאה ובפרטיה. קבוצת ריינהולד כהן מאפשרת ללקוחותיה להינות משני העולמות. הקבוצה כוללת הן עורכי פטנטים והן עורכי דין, המורגלים לעבוד יחד בתיאום. בנוסף יש בקבוצה מספר עובדים, כגון השותפים דוד גילת ואהוד האוזמן, שהם בעלי רשיון הן כעורכי דין והן כעורכי פטנטים.
  • האם המידע שאני חושף לעורך הפטנטים מוגן מפני חשיפה לצדדים שלישיים?
    עורך פטנטים מצוי תחת חובת נאמנות ללקוחו, אשר העביר לידיו מידע חסוי. למעשה, בהחלטה של בית המשפט המחוזי נקבע שיחסי עורך פטנטים לקוח מהווים מערכת יחסים חסויה, אולם חיסיון זה אינו מוחלט. לאור האמור לעיל, אין צורך הסכם סודיות (Non-disclosure agreement) עם עורך הפטנטים.
  • איך מעבירים זכויות בפטנט? האם זכויות הפטנט עוברות בירושה?
    פטנט הינו נכס הניתן להעברה הן באופן הסכמי והן על פי דין (למשל כחלק מירושה). העברת זכויות הפטנט (או באמצאה) חייבת להיעשות בכתב, ואין לה תוקף כלפי שום אדם אלא אם היא נרשמה בפנקס הפטנטים בהתאם להוראות החוק. בעל פטנט או בעל בקשה לפטנט רשאי גם לתת רישיון ייחודי או לא-ייחודי לניצול האמצאה, ואין תוקף לרישיון כלפי שום אדם אלא אם הוא נרשם בפנקס הפטנטים בהתאם להוראות החוק.
  • האם אפשר לשעבד פטנט?
    פטנט הינו נכס הניתן לשעבוד. בעל פטנט רשאי לשעבד את הפטנט או את ההכנסות ממנו או את שניהם, ואת השעבוד חובה לערוך במסמך כתוב. לפי ס' 90 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, שעבוד שניתן על פטנט, אין לו תוקף כלפי נושה אחר של בעל הפטנט, מפרק או נאמן בפשיטת רגל של בעל הפטנט, אלא אם נרשם בפנקס תוך עשרים ואחד יום מיום שנעשה, והוא בעיקרון כפוף לכל זכות רשומה קודמת. עם זאת, אם הפטנט משועבד יחד עם נכסים אחרים של תאגיד במסגרת שעבוד צף, אין חובה לרושמו לפי הסעיף האמור.
  • האם ישנם גופים ממשלתיים שמציעים עזרה במימון?
    מינהלת החממות הטכנולוגיות המופעלת על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כמו כן, יש גוף הנקרא "תנופה", והוא מציע מימון ראשוני, אך בתנאים המקשים על הוצאת הידע מהארץ. לפרטים ומידע נוסף, ניתן לפנות לאתר של תנופה.
  • האם ניתן לרשום פטנט על שיטה עסקית ללא טכנולוגיה, או המשלבת טכנולוגיות קיימות?
    ברוב המדינות לא ניתן לקבל פטנט על שיטה עסקית שאינה כרוכה בפיתרון של בעיה טכנית בתחום המחשבים (תוכנה). בחלק מהמדינות, לדוגמה בארה"ב, תתכן בתנאים מסויימים הגנה על שיטה עסקית גם ללא פיתרון של בעיה טכנולוגית. עם זאת אנו עדים גם במדינות היותר ליברליות למגמה של הקשחה, לפיכך יש לקחת בחשבון שבסופו של דבר גם במדינות היותר ליברליות תסורב בסופו של דבר בקשת הפטנט שעניינה שיטה עסקית שאינה כרוכה בפיתרון של בעיה טכנית.
  • האם יש דרך להגן על פטנט שאינה דורשת בחינה מהותית או שמאפשרת לדחות את הבחינה לשלב מאוחר יותר?
    במדינות מסוימות קיימת הגנה מסוג "Utility Model" אשר ניתן לעיתים לקבלה גם ללא בחינה מהותית ועל כן הם נרשמים מהר יותר מאשר פטנטים. הגנה של "Utility Model" קיימת במדינות אירופאיות רבות, בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק, אך איננה קיימת בישראל ובארה"ב. בנוסף, בקשה לפטנט בישראל יכולה להבחן בהליך מהיר יחסית לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967, כאשר הפטנט הישראלי ניתן בהתבסס על רישום של פטנט מקביל שתובע את אותן התביעות. למידע נוסף על הליך בחינה זה נא ראו "האם ניתן לרשום פטנט בישראל בהתבסס על פטנט מקביל במדינה אחרת?".
  • האם ניתן לרשום פטנט בישראל בהתבסס על פטנט מקביל במדינה אחרת?
    כן. ניתן לעשות זאת על ידי כך שמבקשים בחינה לפי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים  התשכ"ז - 1967. אין מועד קבוע בחוק להגיש  בקשה לבחינה כאמור. למעשה ניתן לבקש בחינה  כזאת בכל שלב במהלך בחינת הבקשה. ובנוסף, אם נתבקשה בחינה לפי סעיף 17(ג) האמור, המבקש רשאי בכל שלב לחזור בו מבקשה זו ולבקש בחינה רגילה עד למועד קיבול הבקשה.
  • שמעתי על ''פטנט בינלאומי'', מה זה?
    פטנטים בינלאומיים אינם קיימים. על מנת לקבל הגנה פטנטית במספר מדינות, יש צורך להגיש בקשה לפטנט בכל מדינה שבה יש צורך או רצון בהגנה פטנטית. עם זאת, קיים תהליך תחת אמנה לשיתוף פעולה בדבר פטנטים (PCT) המאפשרת להגיש בקשה בינלאומית לפטנט, המפרטת מדינות רבות בהן לבסוף עשוי להירשם פטנט. ההחלטה הסופית לגבי מדינות בהן תוגש בסופו של יום בקשה לפטנט, יכולה להידחות לשלב מאוחר יותר.
  • האם עלי לערוך חיפוש אחר פרסומים קודמים?
    חיפוש אחר פרסומים קודמים יכול לעזור להחליט אילו היבטים של האמצאה חדשים. אם מהחיפוש מתגלה שהאמצאה איננה חדשה, או שהיא למעשה מאוד מצומצמת, הלקוח עשוי להחליט לוותר על המשך התהליך, דבר שיכול לחסוך כסף רב. כמו כן, הכרת הידע הקודם מאפשרת לעורך הפטנטים לתאר את האמצאה ולנסח את התביעות בצורה טובה יותר, בכך שקל יותר לזהות את התכונות החשובות המבחינות בין האמצאה לבין הידע הקודם. לתשומת הלב: ממציאים רבים סבורים שאמצאתם חדשה מהטעם הפשוט שמעולם לא ראו אותה במקום כלשהו. זה לא תמיד נכון, הואיל ויתכן למשל שמישהו חשב על אותה האמצאה וניסה לרשום פטנט, אולם לא הצליח להחדיר את האמצאה לשוק, מטעם זה או אחר. אי לכך, חיפוש אחר פטנטים קודמים חשוב גם הוא. חיפוש טוב אורך זמן. במקרים מסוימים חיפוש יסודי עלול שלא להותיר זמן לערוך ולהגיש את הבקשה כראוי (למשל משום שיהיה צורך חיוני לחשוף את האמצאה). במקרים אלו אין בירה אלא להסתפק בחיפוש מהיר או לוותר על חיפוש לגמרי. עם זאת, לעתים קרובות, כדאי יהיה להשלים את החיפוש לאחר הגשת הבקשה.
  • האם יש חובה למסור למשרד הפטנטים במדינה אחת מידע על מסמכים שצוטטו נגד אותה אמצאה במדינות אחרות?
    לא בכל המדינות. במדינות מסוימות (ובהן ישראל) קיימת חובה מתמשכת לידע את משרד הפטנטים על פרסומים שקשורים לכשירות האמצאה לפטנט. בארה"ב ובישראל יש אף לדווח על כל הפרסומים הרלוונטים שידועים למבקש, בין אם צוטטו במדינה אחרת ובין אם לאו. בארה"ב קיימת אף חובה להגיש העתקים מלאים של כל הפרסומים האמורים. לבסוף, במדינות רבות אין חובה להגיש כל מידע לגבי פרסומים שצוטטו נגד בקשות מקבילות, אולם במדינות מסוימות כגון קנדה מומלץ להגיש רשימה כזאת על מנת לזרז את הבחינה.
  • מתי מתפרסמות בקשות לפטנט בישראל ונעשות פתוחות לעיון הציבור?
    בישראל מידע ביבליוגראפי לגבי בקשה לפטנט מתפרסם (לפי סעיף 16 לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967), זמן מה לאחר הגשת הבקשה, בדרך כלל מספר חודשים. עם זאת, הבקשה עצמה, וכל מידע אחר המצוי בתיק הבקשה, נשארים חסויים עד לקיבול הבקשה. בקשה לפטנט (יחד עם תיק הבחינה) נפתחת במלואה לעיון הציבור אך ורק לאחר שהיא נבחנה ודבר קיבולה מתפרסם ברשומות (לפי סעיף 26 ג' לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967). במהלך שלושה חודשים לאחר פרסום זה, כל אדם רשאי להגיש התנגדות למתן הפטנט. האמור לעיל מנוגד למצב במרבית מדינות העולם, שם בקשות לפטנט מתפרסמות 18 חודשים לאחר תאריך דין הקדימה. אי לכך, במקרים רבים כאשר בקשה לפטנט שהוגשה בחו"ל התפרסמה, ניתן לעשות בה שימוש על מנת להסיק לגבי תוכנה של בקשה ישראלית מקבילה שטרם פורסמה.
  • מהי בקשת "PCT" ?
    אמנת ה-PCT היא אמנה המאפשרת למדינות החברות בה להגיש בקשות בין לאומיות. בקשת PCT יכולה להיות מוגשת כמסמך בכורה או בתום השנה הראשונה מהגשת מסמך הבכורה. בקשת PCT דוחה את הכניסה לשלב הלאומי ב-18 חודשים נוספים, דהיינו סה"כ 30 חודשים מהגשת בקשת הבכורה. בקשות PCT עוברות בחינה, בה נבחנות שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית ומתקבל דו"ח חוות דעת בנושאים אלו. המבקשת יכולה לתקן את התביעות ו\או להציג טיעונים על מנת לשנות דו"ח שלילי לדו"ח חיובי. יתרונות הגשה של בקשת PCT: דחייה של הכניסה לשלב הלאומי (דחיית הוצאות), קבלת דו"ח הנותן אינדיקציה לגבי מצב הבקשה בשאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית, אפשרות לתקן תביעות ו/או להגיש טיעונים ולהיכנס לשלב הלאומי עם תביעות משופרות ו\או עם דו"ח PCT חיובי.
  • האם ניתן להגיש בקשה לאומית בישראל לאחר תום תקופת 30 החודשים לפי אמנת PCT?
    כאשר המועד להגשת הבקשה חלף בתנאים מיוחדים ניתן להאריכו, זאת בכפוף לשיקול דעתו של הרשם או סגן הרשם. לשם כך יש להגיש בקשה להארכת המועד בהקדם ולצרף לה תצהיר המפרט את הנסיבות המיוחדות שבגינן הבקשה התאחרה. ידועים לנו מניסיוננו מקרים בהם בקשה כזאת התקבלה.
  • מהי בקשת "Provisional" ?
    משרד הפטנטים האמריקאי מאפשר להגיש באופן רשמי בקשה שאינה מחויבת בכל הדרישות הפורמאליות של בקשה רגילה. עלות ההגשה של בקשה זו זולה מעלות ההגשה של בקשה רגילה. אורך חייה של בקשה זו הוא עד שנה כאשר עד תום השנה יש חובה להגיש בקשה מלאה. במידה ולא תוגש בקשה מלאה, דין הקדימה של הבקשה הפרוביזורית יאבד. על בקשה פרוביזורית חלים חוקי אמנת פריז ועל כן בתום השנה ניתן להגיש בקשה בכל אחת מהמדינות החתומות על האמנה. יש לזכור שבניגוד לדעה הרווחת, חשוב שהתיאור בבקשה הפרוביזורית יהיה מקיף ומקצועי ככל שניתן על מנת שלא יווצרו פערים בין התוכן של בקשה זו וזה של הבקשה המלאה, מאחר ופערים אלו עלולים לסכן את דין הקדימה של הבקשה הפרוביזורית בעתיד.

סימני מסחר

  • אילו סוגי סימני מסחר ניתן לרשום בישראל?
    בישראל ניתן לרשום כל סימן מסחר שהוא אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה.
  • מה כוללת בחינה של סימן מסחר לפני רישומו בישראל?
    הבקשה נבחנת מבחינה פורמאלית, נבדקים הסיווג (אם פרטת הסחורות מתאימה לסוג בו הוגשה הבקשה), הניסוח של הטובין ו/או השירותים, כשירות לרישום (מבחינה אבסולוטית) וכשירות לרישום (מבחינה יחסית, כלומר בהשוואה לסימנים וזכויות של צדדים אחרים, בין אם הן רשומות ובין אם לאו).
  • איך צריך לסמן סימן מסחר בישראל?
    אין חובה לסמן סימן מסחר. עם זאת, ניתן לסמן סימני מסחר בסימן TM בין אם הסימן רשום ובין אם לאו. כמו כן סימן רשום ניתן לסמן בסימן ®. לתשומת לב, סימון סימן שאינו רשום  בסימן ® מהווה עבירה פלילית.
  • האם יש לרשום רישיון לשימוש בסימן מסחר בפנקס סימני המסחר?
    כן, יש לרשום את הרישיון בפנקס סימני המסחר על מנת שלרישיון יהיה תוקף ועל מנת ששימוש בסימן על ידי בעל הרישיון לא ייחשב לשימוש שפוגע בזכויותיו של בעל הסימן. הדבר נכון גם אם בעל הרישיון ובעל הסימן הן חברות השייכות לאשכול חברות אחד.
  • האם יש לעשות שימוש בסימן מסחר הרשום בישראל על מנת למנוע את ביטולו?
    רישומו של סימן מסחר בישראל אינו פוקע באופן אוטומטי עקב העדר שימוש, ואין צורך להגיש תצהיר בדבר שימוש במהלך הבחינה. אולם, אם לא נעשה שימוש בסימן במשך תקופה רציפה של שלוש שנים או יותר. או אם לא הייתה כוונה אמיתית לעשות בו שימוש, הרישום נעשה חשוף לביטול בטענה של היעדר שימוש, בתנאי שתוגש בקשה ע"י צד מעוניין.
  • איזה סוג חיפושים ניתן לערוך במרשם סימני המסחר בישראל?
    ניתן לערוך חיפושים "זהים" (כלומר חיפוש של סימן זהה, בכל הסוגים) וכן חיפושים לסימנים דומים (בכל סוג בנפרד). בנוסף, המשרד מאפשר לערוך חיפוש לפי שם הבעלים של הסימן (בכל הסוגים). חיפושים יכול גם כל אדם לערוך דרך האינטרנט במאגר המידע הממוחשב של משרד הפטנטים הישראלי. על מנת לערוך חיפוש עצמאי - אפשר להשתמש בקישור זה על מנת להגיע למאגר המידע של רשם סימני המסחר. על מנת לערוך חיפוש עצמאי - ניתן להשתמש בקישור זה על מנת להגיע למאגר סימני המסחר.