חוק העיצובים החדש מבשר על עידן חדש בתחום ההגנה על עיצוב תעשייתי בישראל
אנו מתכבדים לבשר כי חוק העיצובים[1] החדש עבר אתמול (26 ביולי, 2017) בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. החוק החדש, אשר ייכנס לתוקפו בעוד 12 חודשים, יחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924[2].
החוק החדש מאמץ גישה מודרנית להגנה על עיצובים, ואחת ממטרותיו העיקריות הינה להעניק לעסקים מקומיים קטנים ובינוניים ולמעצבים עצמאיים כלים להגנה על העיצובים שלהם ולאכיפת הזכויות שלהם על עיצובים אלה. החוק שאב השראה, ואף אימץ, בשינויים המחויבים, סעיפים מהחקיקה האירופאית והבריטית.
בין החידושים הבולטים בחוק החדש ניתן למנות את השינויים הבאים:
- "מוצר" במקום "חפץ" – החוק החדש מחליף את המונח "חפץ" המופיע בפקודה[3] במונח "מוצר", אשר כולל, בין היתר, גם סימנים גרפיים ותצוגות מסך[4].
- דרישה ל"אופי ייחודי" – החוק החדש מחליף את הדרישה לחידוש או מקוריות[5] בדרישה לחידוש ואופי ייחודי[6]. עיצוב ייחשב כבעל אופי ייחודי כאשר הרושם הכללי שהוא יוצר אצל 'משתמש מיודע' שונה מהרושם הכללי שיוצר עיצוב אחר שפורסם בציבור קודם לכן[7].
- משך ההגנה – תקופת תוקפו של עיצוב שהוגש תהא 25 שנים מתאריך הגשת הבקשה לרישום בישראל, ובכפוף לתשלום אגרות. מדגם רשום שהוגש לפני שהחוק החדש ייכנס לתוקף יהא זכאי לתקופת הגנה נוספת, בת 3 שנים (סה"כ 18 שנים במקום 15 שנים), בכפוף לתשלום אגרה.
- חידוש גלובלי – החוק החדש מחליף את הדרישה לחידוש מקומי (לרבות באמצעות פרסום באתרי אינטרנט בינלאומיים שהיו נגישים לציבור הישראלי ושניתן להוכיח את תאריך הפרסום בהם)[8] בדרישה לחידוש גלובלי[9]. על פי החוק החדש, עיצוב ייחשב כחדש אם לפני המועד הקובע (מועד ההגשה בישראל או מועד דין הקדימה) לא פורסם בציבור, בישראל או מחוצה לה, עיצוב זהה לו או עיצוב שנבדל ממנו בפרטים שאינם מהותיים.
- תק' חסד – על פי החוק החדש פרסום של עיצוב שנעשה במהלך 12 החודשים שקדמו למועד הקובע לא יפגע בדרישת החידוש הדרושה לרישום המדגם[10].
- עיצוב לא רשום – על פי החוק החדש[11], עיצוב חדש ובעל אופי ייחודי יהיה זכאי להגנה כעיצוב לא רשום, בכפוף למספר דרישות[12]. העיצוב הלא רשום יעניק לבעליו את הזכות למנוע ייצור לשם שימוש מסחרי, של מוצר נושא עיצוב זהה או עיצוב היוצר אצל המשתמש רושם כללי דומה.
- פיצויים בלא הוכחת נזק – מאחר ובמקרים רבים קשה לקבוע את שיעור הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מהפרת זכויות בעיצוב, החוק החדש קובע פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪ בגין כל הפרה[13]. בקביעת סכום הפיצויים רשאי בית המשקל לשקול, בין היתר, את היקף הפרה, חומרת ההפרה, הנזק הממשי שנגרם לתובע וכו'[14].
- ענישה פלילית – החוק החדש קובע כי ייצור או ייבוא של מוצר הנושא עיצוב הזהה לעיצוב רשום דרך עיסוק ובאופן מסחרי וללא רשות בעל העיצוב הרשום, יהווה עבירה פלילית[15]. על נושא משרה בתאגיד תחול החובה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת פעולות אלו[16].
- עיכוב בידי המכס – בעל עיצוב רשום יהא רשאי לבקש מהמכס לעכב שחרור של טובין הנחשדים כמפרים את זכותו בעיצוב. אפשרות זו לא תהא קיימת לבעליו עיצוב לא רשום[17].
- בעלות בעיצוב – המעצב יהא בעליו הראשון של העיצוב[18]. עם זאת, כאשר העיצוב עוצב בידי עובד לצורך ביצוע תפקידו או תוך שימוש של ממש במשאביו של המעסיק ("עיצוב שירות"), יהא המעסיק בעליו של העיצוב, אלא אם הוסכם אחרת[19]. כאשר העיצוב עוצב בידי מעצב לפי הזמנה, יהא המזמין בעליו של העיצוב, אלא אם הוסכם אחרת[20].
- הצטרפות מדינת ישראל להסכם האג – החוק החדש מכיל פרק שלם[21] העוסק בעיצובים בינלאומיים, ומכשיר את הדרך להצטרפות של מדינת ישאל להסכם האג לרישום בין-לאומי של עיצובים.
- שינויים בהליך הבחינה – שינויים אלה ידווחו בנפרד עם התקנת התקנות המתאימות.
כאמור, החוק החדש, ובפרט הסעיפים בדבר פיצויים בלא הוכחת נזק, עיכוב סחורות במכס, ענישה פלילית, תקופת החסד, הגנה על עיצוב לא רשום ועוד, ייטיב בעיקר עם קהילת המעצבים המקומית ויסייע בהגנה על העיצובים ואכיפת הזכויות שלהם.
[1] חוק העיצובים, התשע"ז-2017.
[2] פקודת הפטנטים והמדגמים, 1924, תישאר דבר החקיקה הרלוונטי עבור מדגמים שהוגשו עד למועד כניסת החוק החדש לתוקף.
[3] סעיף 2 לפק' הפטנטים והמדגמים מגדיר "חפץ" כ- "…כל חפץ של תעשייה וכל חומר, מלאכותי או טבעי, או מקצתו מלאכותי ומקצתו טבעי".
[4] סעיף 1 לחוק העיצובים מגדיר "מוצר" כך: "לרבות מערכת של פריטים, אריזה, סימון גרפי (Graphic symbol), תצוגת מסך, ולמעט גופן (Typeface) ותוכנת מחשב".
[5] סעיף 30(1) לפק' הפטנטים והמדגמים.
[6] סעיף 3 לחוק העיצובים.
[7] סעיף 7 לחוק העיצובים.
[8] סעיף 30(1) לפק' הפטנטים והמדגמים; חוזר רשם מ.נ. 69 מתאריך 24 בדצמבר, 2008; החלטת רשם מיום 9 ביוני, 2013 בעניין בקשות לרישום מדגמים 51593, 51594 (TEQUILA QUERVO)
[9] סעיף 6 לחוק העיצובים.
[10] סעיף 9 לחוק העיצובים.
[11] סעיפים 4 ו-61 לחוק העיצובים.
[12] על העיצוב להיות חדש ובעל אופי ייחודי (סעיף 4(א)(1) לחוק). כמו כן, על המוצר נושא העיצוב להיות מוצע למכירה או מופץ בציבור בישראל באופן מסחרי, בידי בעל העיצוב או מי מטעמו, לרבות באמצעות האינטרנט, בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע. (סעיף 4(א)(2) לחוק).
[13] סעיף 75(א) לחוק העיצובים.
[14] סעיף 75(ב) לחוק העיצובים.
[15] סעיף 92 לחוק העיצובים. הקנס בגין עבירה על סעיף זה הינו עד 226,000 ₪ (אם נעברה העבירה בידי תאגיד – 452,000 ₪).
[16] סעיף 93 לחוק העיצובים. הקנס בגין עבירה על סעיף זה הינו עד 29,200 ₪.
[17] סעיף 110 לחוק העיצובים.
[18] סעיף 11 לחוק העיצובים.
[19] סעיף 12 לחוק העיצובים.
[20] סעיף 13 לחוק העיצובים.
[21] פרק ח' לחוק העיצובים.
אין באמור במאמר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין או עורכי הפטנטים הרלוונטיים במשרדנו.
