הוקמה רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית – שינויים בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה
בשנת 1984 נחקק החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (להלן: "חוק המו"פ") על מנת להגשים מספר מטרות:1
- יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי.
- יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי, כלומר, הגדלת התועלת הכלכלית למשק הנובעת ממחקר ופיתוח או מפירותיהם, מעבר לתשואה שאמורה לצמוח למי שמעורב ישירות באותו מחקר ופיתוח.
- פיתוח תעשייה עתירת מדע תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנשים הקיימים במדינה.
- שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה.
לשם הגשמתן של המטרות הנ"ל הוקם מכוחו של חוק המו"פ מינהל למחקר ופיתוח תעשייתי בראשותו של המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר דאז (משרד הכלכלה כיום) – להלן: "המדען הראשי", שהפעיל מכוחו של חוק המו"פ ומכוח סמכותה השיורית של הממשלה בענייני מחקר ופיתוח (באמצעות הוראות המנהל הכללי של משרד הכלכלה) מסלולים שונים למתן סיוע לצורך עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (האישורים למתן סיוע נבחנו ואושרו על ידי רשות במינהל לפיתוח תעשייתי – ועדת המחקר).
במבט לאחור סבר המחוקק כי חוק המו"פ השיג את מטרותיו, ומאז חקיקתו של חוק המו"פ ועד ימים אלה אכן הפכה ישראל למובילה בחדשנות טכנולוגית. יחד עם זאת, לאחרונה סבר המחוקק כי נדרש שיפור משמעותי ביכולות הממשלה לספק פתרונות לכשלי השוק הקיימים בחדשנות הטכנולוגית בתעשייה, ולכן יש להתאים את פעילותו של המדען הראשי ומטרותיה לימינו אנו ולעתיד. כך, בעוד שבעבר, כאמור, הפעילות נועדה לעודד יצירה וצמיחה בתעשייה, הרי שכיום יש צורך להתאימה כך שתאפשר שמירה על התחרותיות של התעשייה עתירת הידע בישראל עם תעשייה מתחרה בשוק הבינלאומי (מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות שבחרו גם הן בחדשנות כאסטרטגיית הצמיחה שלהן) כמו גם לחבר חלקים נרחבים יותר במשק הישראלי לתעשייה זו המהווה מנוע צמיחה של המשק הישראלי, והכל כאשר ברקע קיימת האטה בתעשייה בשנים האחרונות2.
לשם כך ולצורך יישום המדיניות הממשלתית בתחום החדשנות הטכנולוגית תוקן לאחרונה חוק המו"פ – חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015 (להלן: "התיקון"). במסגרת התיקון הוקם תאגיד ציבורי כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית3 ומבוקר4 הוא הרשות לאומית לחדשנות טכנולוגית5 (להלן: "הרשות") שצוידה "בארגז כלים משופר" ובחופש פעולה רחב יותר ביחס לאלה שעמדו לרשותו של המדען הראשי מכוח חוק המו"פ טרם התיקון6. כך למשל:
1. ועדות מחקר – טרם התיקון פעלה ועדת מחקר אחת7 בהרכב קבוע שהייתה אחראית על בחינה ואישור של כלל תכניות המו"פ שלגביהן התבקשה תמיכתו של המדען הראשי, וזאת חרף המגוון של מסלולי ההטבות הנוגעים לענפים שונים בתעשייה. כעת, בהתאם לתיקון, נקבע כי לרשות יהיו מספר ועדות מחקר, שכל אחת מהן תוסמך לגבי מסלול הטבה אחד או יותר8.
2. שותפות בשותפות מוגבלת – אחד האמצעים החדשים שיועמדו לרשות מכוח התיקון, ולא היו אפשריים טרם התיקון, הוא מתן אפשרות לרשות להיות שותפה בשותפויות מוגבלות במסגרת הפעלת מסלולי הטבות בין אם כשותפה מוגבלת ובין אם כבעלת החזקות בשותף כללי בשותפות מוגבלת9.
3. העברת ידע לאחר בישראל, העברת ייצור מחוץ לישראל והעברת ידע מחוץ לישראל – טרם התיקון הסדיר חוק המו"פ עצמו את סוגיות הייצור בישראל והעברתו אל מחוץ לישראל וכן את סוגיית העברתו של ידע לאחר בישראל וכן העברתו של ידע אל מחוץ לישראל10. מרחב הפעולה ושיקול הדעת של המדען הראשי היו מוגבלים.
מכח התיקון בוטלו סעיפי החוק הדנים בהעברת ידע לאחר בישראל, בהעברת ייצור מחוץ לישראל ובהעברת ידע מחוץ לישראל11, ובמסגרת זאת, בין היתר, בוטלו הוראות לפיהן:
| 3.1. רק במקרים מיוחדים מנימוקים שיירשמו תאושר העברה של ייצור או של זכויות ייצור מחוץ לישראל. 3.2. כנגד העברת הייצור אל מחוץ לישראל יועברו לישראל ייצור או זכויות ייצור של מוצר ברמה טכנולוגית דומה או גבוהה יותר מהמוצר נושא הבקשה להעברה. 3.3. רק במקרה שבו ועד המחקר שוכנעה, בהתחשב בסוגי הידע המועברים ובמידת התיישנותם הטכנולוגית, וכן במשך התקופה שחלפה מסיום הפיתוח של הידע ובהיקף התמלוגים ששולמו עד לבקשה להעביר ידע מחוץ לישראל, כי בשל הידע החלופי שיועבר לישראל תושג תשואה עודפת הגדולה משמעותית מזו שהייתה מושגת בשל הידע שיועבר אל מחוץ לישראל, רשאית ועדת המחקר, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לאשר את העברת הידע, ומקבל האישור לא יחויב בתשלום בשל ההעברה. 3.4. במקרה שהתמורה עבור העברת ידע מחוץ לישראל הינה במניות ישועבדו מניות לטובת המדינה בנסיבות מסוימות. על פי התיקון, ולאור הקמת הרשות מכוחו, נקבע מנגנון שונה, המאפשר מרחב פעולה גדול יותר באשר לאישור העברת ייצור אל מחוץ לישראל או להעברת ידע בישראל או אל מחוץ לישראל. כך, דרכי הפעולה ביחס להעברת ידע וייצור אינן קבועות מראש, ואינן מעוגנות עוד בחקיקה, ובמקום אותן הוראות חוק ספציפיות המתוות הסדרים סטטוטוריים נוקשים, התיקון קובע אך ורק מסגרת לפעולה לפיה מוקנית למועצת הרשות או לוועדות המחקר סמכות לקבוע הסדרים בנוגע להעברת ידע לאחר בישראל, העברת ייצור מחוץ לישראל והעברת ידע מחוץ לישראל, כך שההסדרים ייקבעו בהתאם למסלולי ההטבה הספציפיים ובהתאם להוראות ספציפיות בנוגע לבעלות בידע שתהיה רשאית הרשות לקבוע14,13,12. |
4. תמלוגים – טרם התיקון הסדיר חוק המו"פ עצמו את נושא תשלום התמלוגים לאוצר המדינה, וקבע, כי מי שניתן לו סיוע על ידי המדען הראשי יהיה חייב בתשלום תמלוגים לאוצר המדינה מכל הכנסה הנובעת ממוצר שפותח במסגרת תכנית הסיוע או ממוצר הנובע ממנה15. המשמעות היא שמרחב הפעולה ושיקול הדעת של המדען הראשי בנוגע לסוגיית תשלום תמלוגים היו מוגבלים ביותר. בהתאם לתיקון, גם ביחס לסוגיה זו נקבע מנגנון שונה שיאפשר מרחב פעולה גדול יותר, לפיו תשלום תמלוגים ייקבע על ידי מועצת הרשות במסגרת מסלולי ההטבה הספציפיים16.
כאמור, התיקון מקנה חופש פעולה נרחב לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית הן מעצם הגדרתה כתאגיד עצמאי והן מכוח הסמכויות שהוענקו לה. על מנת לאזן זאת, וכדי לבסס ממשל תאגידי תקין17 ברשות החדשה הפועלת לטובת הציבור, הטיל המחוקק חובת זהירות וחובת אמונים על נושאי המשרה18 ברשות החדשה כלפי הרשות באופן דומה לחובות הזהירות וחובת האמונים החלות על נושאי משרה בחברות מכוח חוק החברות, התשנ"ט-1999.
התיקון ייכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה, ביום 1 בינואר 2016 19. האם אכן הקמתה של הרשות החדשה כמו גם הסמכויות וחופש הפעולה הנרחב יחסית שהוענקו לה ישיגו את מטרותיהם, חרף ההאטה המאפיינת את התעשייה בשנית האחרונות, ויאפשרו לתעשייה עתירת הידע בישראל להמשיך להיות רלוונטית בשוק התחרותי בזירה הבינלאומית? האם יהיה בכך כדי למשוך משקיעים זרים להשקיע בתעשיות מקומיות שייתמכו על ידי הרשות החדשה, כך שמספר ההשקעות הזרות בישראל יגדל? האם חלקים נרחבים יותר במשק הישראלי יתחברו לתעשייה עתירת הידע המהווה מנוע צמחיה של המשק הישראלי? על שאלות אלה ניתן יהיה להשיב רק בעוד מספר שנים.
1 ר' סעיף 1 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984.
2 ר' עמ' 628 להצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7) (הקמת הרשות הלאומי לחדשנות טכנולוגית), התשע"ה-2015 (להלן: "ההצעה לתיקון חוק המו"פ").
3 ר' סעיף 7 לתיקון.
4 שם.
5 בראש הרשות החדשה עומד המדען הראשי במשרד הכלכלה, והאורגנים שלנה הינם מועצת הרשות, המנהל הכללי של הרשות וועדות המחקר – ר' סעיף 8 לתיקון.
6 ר' ההצעה לתיקון חוק המו"פ, עמ' 629.
7 ר' סעיף 6 לחוק המו"פ.
8 ר' סעיף 9 לתיקון וכן ההצעה לתיקון חוק המו"פ, עמ' 641.
9 ר' סעיף 14 לתיקון וכן ההצעה לתיקון חוק המו"פ, עמ' 657-658. בנוסף, על פי התיקון, במקרה שיוחלט על הפעלת מסלול שבמסגרתו תהפוך הרשות לשותף מוגבל או לבעלת החזקות בשותף כללי, יהיה עליה למסור הודעה על כך להתאחדות התעשיינים, לגופים מרכזיים נוספים בתעשייה הנוגעת למסלול ההטבות ולגופים הקשורים בתעשייה זו הפועלים גם בתחום קרנות הון סיכון. מקבלי ההודעה יוכלו להעביר לרשות את עמדתם בתום 14 יום מקבלת ההודעה, ועמדה זו תועבר למועצה ולשר האוצר ושר הכלכלה לפני קבלת החלטה בנושא.
10 ר' סעיפים 19(ג), 19א ו-19ב לחוק המו"פ.
11 ר' סעיפים 20 ו-21 לתיקון.
12 ר' סעיף 14 לתיקון וכן ההצעה לתיקון חוק המו"פ, עמ' 666.
13 על פי התיקון, תינתן עדיפות גבוהה להסדר שלפיו מקבל הסיוע יידרש להיות בעלים בידע המפותח ובזכויות הנובעות ממנו, לרבות זכויות הקניין הרוחני בישראל או להסדר שלפיו תחול הדרישה כי הידע והזכויות הנובעות ממנו, לרבות זכויות הקניין הרוחני, יהיו בבעלות תאגיד שהתאגד בישראל, גם אם מקבל הסיוע אינו תאגיד שהתאגד בישראל – ר' ההצעה לתיקון חוק המו"פ, עמ' 659.
14 חשוב להדגיש כי הרשות תהיה רשאית (ולא מן הנמנע שתעשה זאת בפועל) להחיל במסלולי הטבה מסוימים את אותם ההסדרים שהיו נהוגים בהתאם לחוק המו"פ טרם התיקון.
15 ר' סעיף 21 לחוק המו"פ.
16 ר' סעיף 23 לתיקון וכן ההצעה לתיקון חוק המו"פ, עמ' 669.
17 ר' ההצעה לתיקון חוק המו"פ, עמ' 644.
18 "'נושא משרה' – חבר המועצה, חבר ועדת מחקר, המנהל הכללי של הרשות, משנה או סגן למנהל הכללי של הרשות, וכל ממלא תפקיד כאמור ברשות, אף אם תוארו שונה, וכן מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי של הרשות" – ר' סעיף 15ב. לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7) (הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגיות), התשע"ה – 2015.
19 ר' סעיף 56 לתיקון. מי שקיבל הטבה מהמדען הראשי במסגרת מסלולי התמיכה עובר לתיקון, יראוהו כאילו קיבל את ההטבה מהרשות שתוקם בהתאם לתיקון.
אין באמור במאמר כדי להוות עצה, הדרכה, ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא מוגש כשירות ללקוח להעשרה כללית בלבד ולא לכל מטרה אחרת. בכל נושא ספציפי יש לפנות לעורכי הדין או עורכי הפטנטים הרלוונטיים במשרדנו.
