הגנת הפרטיות

הזכות לפרטיות מעוגנת בישראל במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומשכך מהווה זכות חוקתית בסיסית. קיימת מערכת חוקים ותקנות המסדירה את ההגנה על הפרטיות ובראשה חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. מלבד הגדרת פגיעה בפרטיות, החוק מתייחס לפרטיות שבמידע, קרי הפרטיות שבנתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו.

ב-8 במאי 2018, נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, הקובעות במפורט את אופן יישומה של חובת אבטחת המידע המוטלת בחוק הגנת הפרטיות על כל גורם המנהל או מעבד מאגר מידע. התקנות קובעות מנגנונים ארגוניים ודרישות ביצועיות שמטרתם הפיכת אבטחת המידע לחלק משגרת ניהול הארגון, חברה עסק או גוף ממשלתי. התקנות מחילות חובות ברמה הולכת וגדלה לפי רמת הסיכון שיוצרת פעילות עיבוד המידע בארגון, בהתחשב בגודל המאגר, ברגישות המידע ובמספר המורשים לגשת אליו. התקנות חלות על כל מי שמנהל מידע על אנשים (כגון לקוחות, עובדים, ספקים, מטופלים ועוד).

משרד גילת, ברקת ושות' מקבוצתנו מעניק סיוע משפטי בהטמעת הוראות החוק והתקנות החלות על מאגרי המידע, לרבות רישום ועדכון מאגרי מידע, וכן ביישום האמצעים הנדרשים על ידי הרשות להגנת הפרטיות לשם ניהול תקין של מאגרי מידע, בין היתר, הכנת מסמך הגדרות למאגר המידע ועריכת הסכמים של עיבוד מידע. מעבר לכך, המשרד מייעץ בנושאים משפטיים שונים הנובעים מאיסוף המידע, ניהולו והשימוש בו.

המומחים שלנו לשירותך

ראו עוד