מה מותר ומה אסור בהרצאות אונליין?

בתקופה האחרונה נושא הלמידה המקוונת ומתן ההרצאות באונליין הפך לחלק משמעותי בלמידה מסביבנו.  ונשאלת השאלה האם מי שמעביר הרצאה אונליין מוותר על הזכויות שלו בהרצאה? ומה מותר ומה אסור להציג במסגרת אותה הרצאה מקוונת?

באופן כללי ייאמר כי לא ניתן לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת רשות , בין אם מדובר ביצירה בכתב ובין אם מדובר בהרצאה. לכן, באופן עקרוני, עצם מתן ההרצאה בצורה מקוונת אינה מהווה הרשאה לשימוש בה על ידי אחר.

החריג לכלל זה הוא במקרה שבו הפלטפורמה אליה מועלית ההרצאה קובעת בתנאי השימוש שלה כי אותה פלטפורמה או משתמש אחר רשאים לעשות שימושים כאלה ואחרים בתכנים שמועלים לאותה פלטפורמה (כדוגמת היוטיוב שקובע כי ניתן יהיה לעשות שימוש ביצירה שהועלתה ליוטיוב על פי האופציות הנתונות בכפתורי הלחיצה  שמופיעים ביוטיוב). על כן בטרם מעלים הרצאה לפלטפורמות אינטרנטיות שונות  כדאי  לבדוק את תנאי השימוש שלהן.

ומה מבחינת התוכן המועלה בהרצאה? האם ניתן במסגרת הרצאה מקוונת  לעשות שימוש בתכנים של אחרים? האם ניתן לעשות שימוש בהרצאה בתמונות של אחרים או בתכנים שנכתבו על ידי אחרים ללא קבלת רשותם של אותם אחרים?

ככלל, עצם העובדה שהרצאה נעשית בצורת מקוונת לא משנה את דיני זכויות היוצרים ואין לעשות במסגרתה שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת רשות, אלא אם נכנסים לחריגים ספציפיים הקבועים בחוק זכות יוצרים המתירים סוגים מסוימים של שימושים שלא מצריכים קבלת רשות או תשלום תמורה.

החוק קובע כי ניתן לעשות שימוש ביצירות של אחר למטרות כגון "לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך" ובלבד שהשימוש יהיה "הוגן". לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה  קובע בחוק מגוון פרמטרים: (1)   מטרת השימוש ואופיו; (2)   אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3)   היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4)  השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

החוק מטבע הדברים לא התייחס אל  משבר ה"קורונה" באופן ספציפי, אבל קשה לתאר שמשבר הקורונה יהווה "פטור" אוטומטי בגין מעשים של שימוש ביצירות של אחרים ללא קבלת רשות, ועל כן יש לפעול על פי הכללים העקרוניים שקובע החוק.

ומהו אותו "שימוש הוגן"? בפרשת האוניברסיטה העברית ירושלים נגד בית שוקן הוצאת ספרים נקבע כי העתקת ספר שלם ("יפן המסורתית") למקראת לימוד באוניברסיטה מהווה הפרת זכות יוצרים. בפרשת מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נגד ביזנסנט נקבע כי מעשי העתקה של המרקר כתבות כלכליות של מעריב בהיקף של למעלה מ 30% מהיצירה המקורית -מהווה הפרת זכות יוצרים.

 ב"חוזר מנכ"ל אוגוסט 2018 של משרד החינוך: "שימוש הוגן ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים" נקבע כי שימוש ביצירה צריך להיות למטרת לימוד, בהיקף הדרוש לצרכי הלימוד וכי אין לעשות שימוש  בספר שלם, ויש להסתפק, מבחינה חינוכית ופדגוגית, בכמה עמודים מתוכו, בקטע או בציטוט. כן נקבע כי ככל שמעלים יצירה לצרכי לימוד הרי שיש להעלות אותה לאתר שהחומרים שבו אינם נגישים לכל הציבור אלא יהיו מוגבלים מבחינה טכנולוגית (באמצעות סיסמא) רק לתלמידים ולסגל החינוכי הרלוונטי בבית הספר בלבד, ולמשך שנת הלימודים שבה נדרשת להם גישה ליצירה ולא מעבר לכך.

להלן  יפורטו מספר כללי פעולה בסיסיים על מנת ליהנות מהגנת ה"שימוש ההוגן" למטרת לימוד-

1. יש לוודא שיש קשר אמיתי בין היצירה שרוצים להציג במסגרת הקורס לבין הקורס שהיא נלמדת במסגרתו.
2. יש להפנות בקורס לחלקים הרלבנטיים ביצירה אליה רוצים להפנות תוך ציון שם הפרק והעמודים הספציפיים הרלבנטיים ביצירה.
3. יש להשתמש באמצעים טכנולוגים שמאפשרים גישה רק לתלמידים /סטודנטים שרלבנטיים לקורס ולא לאנשים אחרים ולהגביל את הגישה לפרק הזמן הנדרש לקורס בלבד.
4. יש להשתדל להימנע מהעתקת יצירה בשלמותה.
5. ככל שניתן עדיף לעשות שימוש בחלקים מיצירות המצויות כבר פרק זמן ניכר בשוק יש לתן לכך עדיפות לעומת יצירות שרק יצאו לשוק (על רקע העובדה שאחד הפרמטרים הוא "השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה").
6. יש ליתן קרדיט ליוצר היצירה.

בכל מקרה שיש צורך בעשיית שימוש נרחב יותר ביצירה-  יש לפנות לקבל רשותו של בעל הזכויות ביצירה.